החלטה בתיק ע"מ 2896/09

כתב האישום נגד המשיב מייחס לו עבירות של שינוי זהות רכב, הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, נהיגת רכב שאינו רשום באזור, נהיגת רכב ללא רישיון רכב והחזקת רכוש החשוד באופן סביר להיות גנוב. עוד יש לומר כי המשיב נשפט בעבר פעמיים בשנים 2005 ו-2006 בגין עבירות דומות.

בבית משפט קמא נקבע כי הגם שישנן ראיות לכאורה, יש לשקול במקרה זה חלופת מעצר, והורה על שחרורו של המשיב בתנאי שיפקיד ערובה בסך 4,000 ש"ח, ותיחתם ערבות צד ג' בידי תושב ישראל על סך 15,000 ש"ח.

השאלה העולה בערר זה הינה שאלת מסוכנותו של המשיב, שכן לא הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר לקיומן של ראיות לכאורה.

התביעה הצבאית טענה כי ההלכה בבית משפט זה הינה כי עבירות של יציאה מהאזור ללא היתר, בודאי כאשר ישנו עבר פלילי בעבירות אלה, מקימה עילת מעצר של מסוכנות.

הסניגור מצידו טען כי גם כאשר מדובר בעבירות אלה יש מקום לשקול חלופת מעצר, והפנה לפסיקה התומכת בטענה זו. הסניגור הוסיף כי המשיב נעצר באותו היום פעמיים בגין יציאה מהאזור ללא היתר. לטענתו, מספר שעות בטרם נעצר בתיקו הנוכחי נעצר בידי כוח אחר, אשר חקר אותו באזור עטרות ולאחר מכן שחררו במחסום קלנדיה. לטענת ההגנה, לו היה המשיב מסוכן כל כך, לא הייתה סיבה לשחררו קודם לכן.

התביעה ערכה בעקבות הדיון בירור נוסף, והסתבר כי אמנם נעצר המשיב ושוחרר מספר שעות קודם לכן באותו היום. התביעה הוסיפה כי למרות עובדה זו ודווקא בגללה, ניתן ללמוד על המסוכנות הנובעת מהמשיב, שכן הוא חזר על העבירה בטווח זמנים קצר ביותר.

לאחר ששקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי העובדה שהמשיב נעצר מוקדם יותר באותו היום ושוחרר חרף עברו המכביד, מלמדת על כך שככל הנראה גם גורמי המשטרה סברו כי אין הוא מסוכן. העובדה כי המשיב שוחרר במחסום קלנדיה, במרחק ניכר ממקום מגוריו הנמצא סמוך לשכונת רמות, והעובדה כי נעצר לאחר מכן במחסום רמות כשהגיע לרכבו, אינם מעוררים חשש משמעותי כמו מי שהיה נתפס שוב באותו היום במרכז ירושלים. ייתכן בהחלט שביקש לחזור לביתו כשנתפס ולא רצה להמשיך לשהות בירושלים. עניין זה יבורר, מן הסתם, בעת דיון ההוכחות בערכאה ראשונה, במידת הצורך, אולם אני סבור כי התנהלות הרשויות במקרה זה מלמדת כי המסוכנות מוקהית במידה רבה המצדיקה שקילת חלופת מעצר.

יחד עם זאת, לאור היקף העבירות ועברו המכביד של המשיב, אני סבור כי סכום הערובה שנקבע בערכאה הראשונה אינו מספיק לצורך הבטחת התייצבותו של המשיב להמשך משפטו. לטעמי, והגם שהחלטתי כי אין מקום להורות על מעצר במקרה זה, יש להחמיר בתנאי הערובה.

לפיכך אני מורה כי המשיב יוכל להשתחרר אם יפקיד ערובה בסך 10,000 ש"ח, וזאת בנוסף לחתימת ערבות צד ג' כפי שנקבע בערכאה הראשונה.

ניתנה היום, 18 באוגוסט 2009, כ"ח באב התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: